שיכנתי שמי שם

מוצג מיוחד

מ-7 ביוני, 2015

מקום: האולם לתרבויות שכנות, האגף לארכאולוגיה ע”ש ברונפמן

אוצר/אוצרת: לאורה א. פרי

כתובת זאת היא הגרסה השלמה היחידה של הכתובת הקדומה והארוכה ביותר של תוכולתי-נינורתה הראשון (1241 - 1206 לפני הספירה) - מלך אשורי מרתק, שדמותו ושמו "מבטחי הוא (האל) נינורתה" היו אולי מקור ההשראה לדמותו של נמרוד המקראי (בראשית י:ח-יב). לפי הכתובת, הלוח שעליו היא חקוקה 'שוכן' כנראה באחד מקירות המבנה שמונצח בה: הארמון החדש שבנה תוכלתי-נינורתה בעיר אשור, בירת ממלכתו.

אף שמטרתה העיקרית של הכתובת היתה לתעד את הקמת הארמון, רובה מתארת את ניצחונות המלך במסעותיו הצבאיים הראשונים. הכתובת מסתיימת בברכות למלך העתידי שאמור לשמר את הארמון ואת הכתובת, אך גם בקללות כנגד כל שליט שיבקש להרוס את הארמון ולהכרית את שם מקימו.

הנוהג העתיק להנציח בכתב את שם המלך ופועלו הוליד את הרשומות ההיסטוריות הראשונות. צירוף המילים 'לשכן שמו', שפירושו להציב כתובת ולהכריז באמצעותה על בעלות, רווח בכתובת המלכותיות המסופוטמיות. הביטוי העברי המקביל לו מופיע במקרא בנוגע למשכן שאלוהים יבחר את מקומו כדי "לשכן שמו שם" (דברים יב:יא ועוד).

הכתובת הגדולה של תוכלותי-נינורתה הראשון, מלך אשור
כתובה אכדית חקוקה בכתב יתדות
אשור (היום: קלעת שרקת, עיראק)
התקופה האשורית התיכונה, כנראה 1239 לפני הספירה
בהט
שאילה ארוכת-טווח מאוסף סינדי ודוד סופר, לונדון