מוצג מיוחד


שיכּנתי שמי שם: הכתובת הגדולה של תוּכּוּלתי-נינוּרתה הראשון, מלך אשור

על אודות התערוכה | תעתיק הכתובת | תרגום הכתובת | ספרות | תודות


כתובה אכדית חקוקה בכתב יתדות | אשור (היום: קלעת שרקת, עיראק) | התקופה האשורית התיכונה, כנראה 1239 לפני הספירה | בהט
שאילה ארוכת-טווח מאוסף סינדי ודוד סופר, לונדון
Photo © Christie's Images Limited [2014]

The text is arranged in eight vertical columns (four per side) separated by vertical lines. The columns are ordered from left to right on the obverse, and from right to left on the reverse. Within each column, the lines run from top to bottom, and the signs read from left to right.


Obverse


Reverse

סיון תשע"ה – יוני 2015

מיקום: חטיבת המזרח הקדום, אולם התרבויות השכנות, האגף לארכאולוגיה ע"ש שמואל וסיידי ברונפמן

אוצרת: ארינה לאורה פרי

כתובת זאת היא הגרסה השלמה היחידה של הכתובת הקדומה והארוכה ביותר של תוּכּוּלתי-נינוּרתה הראשון (1241–1206 לפני הספירה) - מלך אשורי מרתק, שדמותו ושמו "מבטחי הוא (האל) נינורתה" היו אולי מקור ההשראה לדמותו של נמרוד המקראי (בראשית י: ח-יב). לפי הכתובת, הלוח שעליו היא חקוקה 'שוכן' כנראה באחד מקירות המבנה שמונצח בה: הארמון החדש שבנה המלך בעיר אשור, בירת ממלכתו. ברקע הכתובת הזאת נמצאת מסורת מסופוטמית ארוכה של כתובות מלכותיות, שייעודן היה לציין בעלות על מבנים ולהנציח מפעלי בנייה בשמם של השליטים היזמים. ד"ר יגאל בלוך מהאוניברסיטה העברית בירושלים תירגם את הכתובת בשלמותה לעברית ולאנגלית בפעם הראשונה.

הכתובת מוצגת באולם התרבויות השכנות, בחטיבה המוקדשת לתרבויות המזרח הקדום. המוצג והדפדפת המלווה אותו מבקשים לחשוף את מבקרי המוזיאון למסורת העשירה והמגוונת של כתובות מלכותיות ממסופוטמיה, שמטרתן – אם הנצחת מפעלי בנייה או ניצחונות צבאיים, אם הנצחת מנחות פולחן או קבורה – הייתה לפאר את שמו של מלך ואת מעשיו. הנוהג העתיק להנציח בכתב את שם המלך ופועֳלו הוליד את הרשומות ההיסטוריות הראשונות. צירוף המילים 'לשכן שמו', שפירושו להציב כתובת ולהכריז באמצעותה על בעלות, רווח בכתובות המלכותיות המסופוטמיות. הביטוי העברי המקביל לו מופיע במקרא בנוגע למשכן שאלוהים יבחר את מקומו כדי "לשכן שמו שם" (ספר דברים יב: יא ועוד). מוצג מיוחד זה מתמקד במידע שאפשר להפיק מהכתובת הגדולה של תוכולתי-נינורתה הראשון ומכתובות מלכותיות מסופוטמיות בכלל, שהן מקורות מהמעלה הראשונה המתעדים את התרבויות הקדומות מהן צמח העולם המתוא

ר במקרא. המוצג והדפדפת בנדיבותם של דוד וסינדי סופר, לונדון, לכבוד שנת היובל למוזיאון
       
King Tukulti-Ninurta I, represented twice, worshiping a divine symbol, on an alabaster cult pedestal dedicated to the god Nusku | Assur, 13th century BCE | Vorderasiatisches Museum, Berlin | Drawing @ The Israel Museum, Jerusalem/by Esther Stark

 


King Tukulti-Ninurta I represented twice on a limestone cult pedestal: on the body, flanked by two guardians, as a worshiper of an unseen divine image within a temple, and on the base, flanked by two horsemen leading to him bound prisoners, as a conqueror of a mountainous land | Assur, 13th century BCE | Ancient Orient Museum, Istanbul | Drawing @ The Israel Museum, Jerusalem/by Esther Stark

 

 
© Copyright, The Israel Museum, Jerusalem 1995-2015